מאז ומעולם היה לי fetish בלתי-מוסבר לשולחנות קפה. אולי העובדה שהם נמוכים ועומדים מוצקים על 4 רגליים יציבות משמש לי עוגן לאדמה, שכן כל חיי אני בתנועה ונדודים. גם אם לשולחן מסוים יש קו מיתאר אורגני ולאו דווקא גיאומטרי, הקו הרציף, הסגור, נותן לי תחושה של שלמות, סגירת מעגל ונינוחות. המשטח צף ממעל אך מחובר ישירות לקרקע, בדומה לתנוחות יוגה בהן הראש שואף להגיע לשמיים ובכוח נגדי הרגליים משתרשות עמוק באדמה. אלה כנראה שני העולמות בהם אני חי ופועל.

בתרבות הסינית, ברזל ועץ הם שניים מחמשת יסודות הטבע המרכיבים את היקום. אני מרותק מאד משילובי חומרים, ומוסיף לברזל ולעץ לעיתים גם זכוכית, אבן, נייר וחומרים וחפצים נוספים כמו ספרים, חלקי מכונות ועוד. כל החומרים והחפצים “כשרים” מבחינתי לשימוש באמנות ממוחזרת, שהפכה עם השנים נר לרגלי וקיבלה תאוצה בתקופת שהותי בקליפורניה. בשימוש בהם אני מקדם את גלגול הנשמות של כל חומר ואולי מפיח בו חיים חדשים.